התמודדות עם איסור כניסה לארץ
הזכות להיכנס לישראל היא זכות שאין להקל בה ראש וכל אזרח ישראלי יכול לומר תודה שהוא אכן אזרח. חוקי הכניסה לישראל עשויים להיות נוקשים מכמה וכמה סיבות. ראשית ישנם אנשים הקיים חשש לגביהם שהם הולכים לעשות עבירות כאלה ואחרות בישראל ועל כן נאסרת עליהם כניסה, או לחילופין אנשים שעבדו בעבר בישראל בתור עובדים זרים ולא הסדירו את כניסתם טרם הגעתם לארץ, עלולים להיתקל בסירוב כניסה גם כן. כמו כן, לעתים גם בני זוג שאחד מהם אזרח ישראלי והשני אזרח מדינה אחרת, עלולים להיתקל בסירוב, כמובן רק של האזרח הזר, במקרים בהם לא קיימת הסדרה למעמד של בני הזוג, על כן חשובה עד מאד ההסדרה הזו. עוד סיבה לסירוב, הקיימת בעיקר אצל אזרחים הבאים ממדינות מזרח אירופה, בריה"מ ולעתים אף ממדינות המזרח הרחוק היא החשש מהשתקעות ועבודה לא חוקית של אנשים אלו. בנוסף כמובן גם אזרחי מדינות איסלמיות שיש להם קרובים בשטחי הרשות הפלסטינאית, עלולים להיתקל לעתים בסירוב, על בסיס חשש מפגיעה בביטחון המדינה.
כיצד מבטלים את האיסור?
ככלל מי שקיבל סירוב לא יוכל להיכנס לישראל בעשר השנים הבאות, אך כאמור לכל כלל יש יוצא מן הכלל וקיימים מקרים בהם אנשים הגישו ערר על ההחלטה והצליחו להיכנס לארץ המובטחת. המדינה מתנהלת במקרה הזה באופן דו משמעי, מצד אחד, רוצים כניסה של תיירים אך מצד שני רוצים לשמור על ביטחון המדינה וכלכלתה ועל כן נוצר פה מצב אבסורדי במעט, אך מובן לכל. אזרח הנתקל בסירוב מפאת החשש שישתקע ויחפש עבודה באופן לא חוקי, כדאי שיהיו ברשותו מסמכים המעידים כי זו אינה כוונתו ויש לו בשביל מה לחזור לארץ מוצאו.
ייפוי כוח
כאשר אדם מגיע למצב שהוא מסורב כניסה לארץ מעוניין לעתור או לערער על החלטת משרד הפנים עליו לפנות לעו"ד שיעזור לו, על כן הוא נדרש לחתום על טופס ייפוי כוח ולתת לעו"ד את הטופס חתום בכדי שיוכל לייצגו אל מול הרשויות השונות. לאחר קבלת ייפוי הכוח, עורך הדין פונה אל מחלקת חופש מידע של רשות האוכלוסין וההגירה, על מנת לבקש את הפרוטוקול של התשאול בנתב”ג. פרוטוקול התשאול מכיל מידע חשוב אשר מסייע לעורך הדין לדעת מה הייתה הסיבה של סירוב כניסה, וכיצד כדאי להכין את הבקשה להסרת הגבלות כניסה. השלב הבא בתהליך היא בירור האם יש למסורב הכניסה קרובים בארץ, אשר יעזרו לתהליך בכך שיבקשו בלשכת משרד הפנים הקרובה למגוריהם בקשה להזמנת מסורב כניסה לראיון, אז יתבקש קרוב המשפחה להפקיד עירבון כספי מסוים. ברוב המקרים הרשויות, קרי בתי המשפט ומשרד הפנים מגלים הבנה כאשר מדובר בתייר הרוצה לבקר בארץ ולחזור לארץ מוצאו או במבקר הבא לבקר את בני משפחתו השוהים בארץ.